נפתלי יערי / פרסומא / אישיות השבוע    13/1/2009 17:03   
בעל ה"בני יששכר"
רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב – בעל ה"בני יששכר" יום פטירתו י"ח בטבת תר"א רבי צבי אלימלך שפירא ממונקאטש – דינוב, אדמו"ר חסידי, נולד בשנת תקמ"ג לאביו ר' פסח לנגזם. מוכר על פי חיבורו המפורסם "בני יששכר". הוא נולד בביאוורניק אשר בגליציה. לפניו נולדו להוריו מספר ילדים, שנפטרו בילדותם. על מנת לנסות למנוע גם את מותו של הרך העתידי, התייעצה אמו עם אחיה רבי אלימלך (מליז'נסק), בשאלה איזה שם לתת לילד שייוולד, שם שישמור עליו. על פי הסיפורים, ר' אלימלך הבטיח לאחותו שייוולד לה בן זכר שיחיה ויאיר את העולם בתורתו הקדושה, והורה לה לתת לילד את שמו (כלומר אלימלך) כסגולה לאריכות ימים. מאחר וביהדות האשכנזית לא מקובל לתת לאדם שם של אדם חי, הוסיפו לשמו של התינוק את השם צבי. אביו, ר' פסח, היה צאצא של רבי שמשון מאוסטרופולי שנהרג בגזרות ת"ח ת"ט. אמו, איטה, הייתה אחותם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי משולם זושא מאניפולי. הוא החליף את שם משפחתו לשפירא על מנת להתחמק משרות צבאי. היה נשוי לחנה מינדל בתו של ר' שמואל מינדל מציטש. היה תלמידם המובהק של החוזה מלובלין ורבי מנחם מנדל מרימנוב, ואחריהם המגיד ר' ישראל מקוז'ניץ ור' אברהם יהושע השל מאפטא – בעל ה"אוהב ישראל" קשרים קרובים היו לו עם תלמידי בית-מדרשו של החוזה מלובלין ובראשם ר' נפתלי צבי מרופשיץ ור' צבי הירש מזידיצ'וב. רבי צבי אלימלך שימש ברבנותן של דינוב (שם היה מרכז חצרו) רוביטש, סטריז'וב, האליטש, ומונקאץ שאז הייתה חלק מהונגריה. פעל רבות להפצת תורת הקבלה ונלחם בחריפות נגד המשכילים. בזמן כהונתו במונקאץ אסר על פיטום אווזים משום צער בעלי חיים, ולכן עורר עליו את חמתם של פרנסי העיר שרבים מתושביה היהודים עסקו בכך, ונאלץ לעזוב את מונקאץ ולחזור לדינוב. נהג לחתום על מכתביו בחתימה "האוהב הנאמן לכל ישראל, דורש טוב לעמו". מבין ספריו הרבים הספר "בני יששכר" הוא אחד החיבורים הבודדים שקנו אחיזה בקרב כל חוגי החסידים ונמנה עם הקלאסיקה החסידית, ומכאן חשיבותו של רבי צבי אלימלך. רבי צבי אלימלך היה ידוע כבעל סגולות ומשפיע ישועות. הוא חידש את המינהג לפזר עשבים ופרחים על רצפת בית הכנסת בשבועות. הוא נימק את המינהג בכך ש: "ישראל משולים כשושנה של ורד והעולם נמשל לפרדס. המלך רצה להשמיד את הפרדס, אלא שראה השושנה ובזכותה מציל את הפרדס. כך ישראל שקבלה את התורה נמשלה כשושנה ומצלת את הפרדס" (הפרדס = העולם). רבי צבי אלימלך עודד את העיסוק בספר הזוהר וכתב: "הנה ביום הזה אשר נכתב הספר הקדוש הזוהר שהוא מהארת האור כי טוב הגנוז... וזה מאיר לנו בגלות עד יתגלה בזכות זה משיח צדקנו יהי אור זה אורו של מלך המשיח". (בני יששכר, מאמרי חדש אייר מאמר ג' אות ד') "אמת שמקובל בידינו שגם מי שלא ידע כלום אף על פי כן לשון הזוהר מסוגל לזכך הנפש". (הוספות מהרצ”א, אות ט') "ושבתם וראיתם בין צדיק וכו' בין עובד אלהים לאשר לא עבדו, עובד אלהים היינו העוסק בתלמוד ובזוהר. לא עבדו העוסק בתלמוד לבד ואינו עוסק בזוהר". (מעין גנים, פרק א' אות ב')

לחץ/י כאן להודעות נוספות בנושא פרשת שבוע

Google