נקודה למחשבה

               חידה לפורים- מאת עזרא מרום

בתורה יש לי כנפיים,  (תור סוג של יונה)

בגמרא יש לי קרניים, (תור - שור)

 במגילה אני מופיע פעמיים. (תור - ובהגיע תור אסתר)

 מי אני ?

תודר

ט"ו בשבט- מאת הרב אלנקווה.

הנה ידוע "כי האדם עץ השדה", ומצינו בלשון חכמים שהאדם  נקרא אילן ,

"אילן אילן במה אברך" וילדיו של אדם נקראים פירות.

יום החמשה עשר, ט"ו בשבט הוא יום ראש השנה לאילן.

וכשם שאנו מתפללים בו על כל פירות האילן, כך אנו מתפללים בו על השדוכין, על הקמת הבית והעמדת דור ישרים מבורך- אלו בנים ובנות.

וכך אומר הכתוב "אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך בניך כשתילי זיתים סביב לשולחנך הנה כי כן יבורך גבר"

והנה בספר פרי עץ חיים, שער חג השבועות הובא דרוש של הרב חיים ויטל ז"ל שכתב:

"ט"ו באב ביסוד ויגיד עליו ריעו בט"ו בשבט... ודאי שמבין שניהם תתחנט עלים של פירות אילן".

ודבריו מבוארים על פי הקבלה במאור ושמש רמזי ט"ו באב.

ואפשר שעל פי דבריו גם לט"ו בשבט יש ערך מיוחד לעניין זה של השידוך כמו בט"ו באב וממנו לתפילה על הבית והילדים.

תפילה לזיווג ליום ט"ו בשבט- מאת הרב אלנקווה

"ריבון העולמים, בתורתך הקדושה ציוותנו "ואתם פרו ורבו"  וזו מצוות עשה הראשונה שבתורה. לפרות ולרבות.

הנני עבדך/אמתך פב"פ מפיל תחנונים לפניך ביום ראש השנה לאילן ביום היסוד,

הכלול בימי השובבי"ם, שתזכה אותי למצוא מהרה את האישה/האיש, אשר ייעדת לי להקים עמה/עמו בית.

ואמנם קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף בבחינת "בכושרות בכי ושירות", אך לפניך ריבון העולמים אין קושי ואין יגיעה ובידך להראותני מהרה את הדרך הישרה והטהורה.

תן בליבי שלא אכשל במראה עיני, ותהא הבחירה לשם הקמת בית בקדושה ובטהרה.

ובכוח סגולת היום הקדוש הזה, הוא ראש השנה לאילן ובכוח מצוות הברכות ואכילת פירות הארץ הקדושה וקיום המצוות התלויות בארץ, תזכני בכלל כל עמך, לבניית בית נאמן בקדושה ובטהרה בשמחה ובמהרה.

ושמח תשמח רעים אהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם, אמן."

וטוב לתת צדקה לעניים ולבקש מהם שיתפללו עליכם, אמן.

הדבר היה מאוחר בלילה, בערב ראש השנה הנוצרי. חסידי הרב לוי יצחק מברדיצ'ב עדיין ישבו ולמדו בבית המדרש. לפתע נפתחה דלת חדרו הפרטי של הרב, ורבי לוי יצחק נכנס לבית המדרש, וזעק: "לשנה טובה תכתבו ותחתמו!". ומיד חזר לחדרו וסגר אחריו את הדלת. החסידים השתוממו. הן הרב יודע שאין זה ראש השנה של ישראל, אלא רק ראש השנה של הגויים, ולמה, אפוא, בירך אותם?

במבוכתם הם ביקשו אחד מן המקורבים הזקנים שייכנס לחדרו של הרב וישאל אותו לפשר הברכה הזאת. ואלה היו דברי רבי לוי יצחק, כפי שמסר אותם החסיד הזקן:

בראש השנה שעבר, שהוא יום שבו נידונים ישראל על ידי הקדוש ברוך הוא, התפללו היהודים בלהט בבית הכנסת. תפילותיהם וקול השופר עלו לשמיים. כשבא יום הכיפורים והקדוש ברוך הוא ראה איך הכל צמים ובוכים ושופכים את לבם בתפילה, הרים את עטו כדי לחתום על פסק הדין, הדן את עם ישראל לכף זכות. באותו רגע הופיע השטן והביע את מחאתו. "כן, מלך עולם", טען השטן, "ביום הכיפורים הם צמים ומתחרטים, ולובשים בגדים לבנים כמלאכים, אבל מה בנוגע לשאר ימי השנה, כשהם מלאים חטאים ומעשי רשע?" – ופסק הדין לא נחתם עד הערב הזה.

והנה, כשהתחילה השנה הנוצרית החדשה, ועימה התחילו השכרות והצעקות והקטטות בדרך כלל בלילה הזה, התקרב המלאך הסניגור לאלוקים ואמר: "מלך כל הארץ, ראה נא איך הם מתחילים את הלילה הראשון של השנה החדשה שלהם, הקשב נא לצווחות, לקולות ההוללות ולפריצות – וזכור כיצד התחילו בניך שלך את השנה החדשה בראש השנה: בתפילה, בחרטה ובקדושה" – ועל כך לא היה לשטן מענה.

וכך אחרי דחייה של כמה חודשים, חתם לבסוף הקדוש ברוך הוא על פסק הדין הדן את ישראל לכף זכות. "לפיכך", סיכם רבי לוי יצחק מברדיצ'ב את דבריו, "ברכתי אתכם הערב בברכה היהודית – מסורתית: "לשנה טובה תכתבו ותחתמו!"

(מאת: שמחה רז, מתוך הספר "שבעים פנים לתורה")

חודש לאחר האירוסין נפגשה עמו לפי בקשתה ואמרה: "יש לי משהו לספר לך. גילו בראשי את המחלה הנוראה".
הבחור חש שהוא עומד להתמוטט, ואז היא הוסיפה: "אני אבין אם תחליט לבטל את השידוך".
"על מה את מדברת?!" קרא, "ספרי לי מה אומרים הרופאים".
"לא חשוב. תדבר עם הוריך והם יעזרו לך לקבל החלטה נכונה".
הבחור חזר לביתו המום והסתגר בחדרו. הוריו חשו שמשהו אירע לו והחלו לדובבו.
"ארוסתי חלתה במחלה", אמר.
האם בכתה והאב אחז בכתפי בנו. הם עודדוהו והניחו לו לנפשו. הוא ישב נסער בחשיכה עד שנרדם. כשהתעורר אמרה אמו: "זה לא נראה לך מוזר שמיד לאחר האירוסין היא קיבלה את המחלה?!"
"נפלאות מאיתנו דרכי הגורל", ענה.
האם הוסיפה: "כבר בפגישת האירוסין היא נראתה חיוורת. הם ידעו והסתירו".
"זה מסביר", המשיך האב, "מדוע הם סגרו איתנו מהר בלי להתמקח".
"אבא ואמא", קרא הבחור, "אתם חושבים שאעזוב אותה במצב הזה?!".
"היה כאן מקח טעות", השיב אביו, "אתה מאורס רק חודש. אנחנו רק רוצים בטובתך".
הבחור חזר לישיבתו וניסה לשקוע בלימודו ולהתנתק ממועקתו. מדי יום התקשר לשאול בשלום ארוסתו.
ערב אחד ענתה אם הארוסה: "מדוע אתה מתקשר, הרי השדכן התקשר בשם הוריך והודיע שביטלתם את השידוך?!"  "רק לי יש זכות לבטל את השידוך, ואיני מבטלו!" קרא בהתרגשות.
האם נתנה לבתה את הטלפון והבחור אמר: "כעת החלטתי סופית שנתחתן, וביחד נתמודד עם כל הקשיים". הוא חזר לביתו והודיע להוריו שהוא נחוש לשאת את ארוסתו.
אז החל מסע לחצים מצד כל בני משפחתו, שטענו כי אין להכניס ראש בריא למיטה חולה.
הוריו ביקשו שילך לרב גדול שיכריע כיצד ינהג, ונקבו בשמו של הרב עובדיה יוסף. הבחור השיב: "בגלל כבודכם אני מסכים, אבל אל תטענו אחר כך שאני מסרב לתלמיד חכם".
לאחר תפילת שחרית אצל הרב עובדיה, נכנסו הורי הבחור לחדרו כדי לספר לו על המקרה. לאחר שיצאו נכנס הבן.  הרב עובדיה התעניין באיזו ישיבה הוא לומד והיכן הם אוחזים בלימוד. הבחור השיב, ולאחר מכן אמר לרב את שם ארוסתו והרב בירכה באריכות. ואז פניו קדרו והוא אמר: "אביך תלמיד חכם והוא תולה בך תקוות רבות. כעת הוא שרוי בצער וחש שנפלת בפח". והוסיף: "אתה יודע שאין תוקף הלכתי למסיבת אירוסין?". הבחור אישר.

הרב השמיע את הטענה שמשפחת הארוסה ידעה על מחלתה ולא גילתה. הבחור אמר: "איני סבור כמותם. ייתכן שחשה ברע אבל לא ידעה".
"למה אתה מתעקש?!" הקשה הרב.
"היא בחורה טובה ויראת שמיים ובדיוק כמוה רציתי, ואיני מוכן לוותר עליה רק מפני שחלתה. אני חש שהיושב בשמיים בוחן אותי".
הרב החזיק את ראש הבחור והקשה שוב. הבחור השיב בבכי ונדהם לראות שהרב עובדיה בוכה עמו. לאחר מכן הרב נישקו, סטר לו באהבה ואמר: "אתה תתחתן איתה, וה' ייתן לכם רפואה שלמה! היא תהיה אישה יראת שמיים ויחד תעמידו דור ישרים מבורך. היא תגמול לך עשרת מונים, ויתקיים בך 'בטח בה לב בעלה'. כעת קרא להוריך".
הבחור יצא דומע וקרא להוריו. הרב אמר להם: "בנכם יינשא עם ארוסתו ואתם לא תתנגדו". לאחר מכן ציטט גמרא המוכיחה שבנושא נישואין לא חל כיבוד אב ואם. הוא סיפר להורים: "העמדתי פנים שאני מתנגד לו ושאלתי שאלות קשות, ונוכחתי שאכן עליו להתחתן עמה ותהיה להם ברכה".
הרב עובדיה החל לחלק לאב עשרות סטירות ונתן את ברכותיו האינסופיות לרפואה שלמה והצלחה בבניין עדי עד. הבחור והוריו יצאו מופתעים ונרגשים. ההורים התנצלו בפני הורי הארוסה על הביטול ויישרו את ההדורים.
הארוסה עברה ניתוח בראשה בהצלחה מרובה והחלה להחלים. תקופת האירוסין התארכה לכמעט שנה, ולבסוף נערכו נישואין ברוב פאר והדר על ידי הרב עובדיה, שהתרגשותו ניכרה על פניו וסטירות אהבתו לחתן לא פסקו.
הרב בירך את הכלה בבריאות שלמה והוסיף: "החתן שלך לא ויתר עלייך, וכשהיה אצלי עמד במבחן שהיה קשה יותר מהסמכה לרבנות, ולכן תגמלי לו טובה כל חייך".
בני הזוג הקימו בית לתפארת והביאו לעולם שמונה ילדים יראי שמיים. האישה נרפאה לגמרי ממחלתה. הבעל למד בכולל ונעשה ר"מ בישיבה חשובה. הם חיתנו את רוב ילדיהם וזכו לנכדים, אבל סיפורם לא תם. לפני תריסר שנים חלה הבעל בטרשת עורקים קשה. רגליו שותקו והוא ישב על כיסא גלגלים כשהוא מניע את ראשו ואצבעות ידיו בלבד. אשתו התפטרה מעבודתה וטיפלה בו במסירות נפש מופלאה בעזרת בני משפחתם. בכל אירוע משפחתי הרב עובדיה הגיע ובירך את האישה שיהיה לה כוח לשאת בעול.
כאשר הרב עובדיה נפטר הגיע הבעל ברכב מיוחד ללוויה הענקית, וכאשר ירד והתנהל אחר מיטתו, דמע בעיניו ואמר בלבו: "יהי רצון שתמשיך לברך משמיים את כל בית ישראל כפי שבירכת אותם בחייך. תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים".

הנטיעות בארץ ישראל

ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות, ט"ו בשבט הוא, ואינו ראש השנה לנטיעות. אין הגיון וטעם לטעת עצים לקראת סוף עונת החורף. ובכלל, ראש השנה לנטיעות הוא בא' בתשרי (משנה ראש השנה א', א'). נטיעות חדשות בארץ ישראל היא מצוה חשובה, אך היא לא קשורה לט"ו בשבט.

מנהג הנטיעות בט"ו בשבט החל לפני למעלה ממאה שנה, אך אינו מעוגן במקורות. בימים של תחילת הציונות, הכריזה הסתדרות המורים על יום זה כיום חג לנטיעה, התכנים לבשו ופשטו צורה, אך העץ נותר במוקד החג.

להמשך המאמר לחץ/י כאן

 מהי הכוונה בשאלת שלומה של ירושלים? שירי אהבה רבים כתב רבי יהודה הלוי מתוך ההשתוקקות לציון והערגה אליה, אחד המפורסמים שבהם בהיותו בדרך לירושלים.

"יפה נוף משוש תבל קריה למלך רב

לך נכספה נפשי מפאתי מערב

המון רחמי נכמר כי אזכרה קדם

כבודך אשר גלה ונופך אשר חרב

ומי יתנני על כנפי נשרים, עד

ארווה בדמעתי עפרך ויתערב

דרשתיך, ואם מלכך אין בה ואם במקום

צרי גלעד – נחש שרף וגם עקרב

הלא את אבניך אחונן ואשקם

וטעם רגביך לפי מדבש יערב" 

ביום רביעי כ' באדר התקיימה הרצאה מרתקת מפי הרב אהרון מרגלית תושב רחובות. הרב אהרון מרגלית כותב הספר רב המכר "אתהלך" ומרצה מבוקש. בהרצאה של כ3 שעות סיפר הרב חלק מסיפוריו האישיים ,המלאים באמונה וביטחון באלוקים תוך לקיחת אחריות אישית בכל מצב ואתגר. סיפורו האישי מהווה חיזוק והשראת כח וארגז כלים שימושי לרבבות. 

ההרצאה התקיימה ביוזמת ארגון החסד "הוד ישראל" באודיטוריום בישיבת הדרום בהשתתפות קהל רב ובינהם  פעילי ארגון החסד.

מצ"ב תקציר מהספר אתהלך – מספר את סיפורו של אהרן מרגלית, איש רב צלקות גופניות שבתעצומות נפש סולל לעצמו ולאחרים דרך בארצות החיים.
אהרן מרגלית, חווה כפעוט טראומה חרדתית וכתוצאה מכך הפך למגמגם כבד. בסמוך חלה בפוליו ולקה בשיתוק חמור. במשך שנים שהה בדד במעון לנכים קשים מיוסר ונעזב לגורלו. אולם מרגלית לא נכנע, התאמץ בנחישות עד שעמד על רגליו. באותה נחישות גם אימן את פיו לדבר בשטף. בחסד ה' התנער מעפר, הקים בית לתפארת וכוכבו זרח בעולם העסקים והעשייה כסוכן ביטוח מצליח.
   כאשר גידול ממאיר התגלה על לחיו, נקצבו לו 6 שבועות בלבד לחיות !!  במקום להכנע, נטל מרגלית פעם נוספת אחריות לגורלו ונאבק על התקווה, ושוב תקפה אותו המחלה בשנית, .. ולא יאמן גם הפעם השלישית כבר מאחוריו..
לאורך כל הדרך – חבלי המוות שאפפוהו, הפכו לסולם טיפוס. נגד כל הסיכויים האיש חי חיים מלאים – באמונה וביטחון, בקרבת אלוקים מוחשית, בלקיחת אחריות תמידית בכל מצב ואתגר
 הדרך בה התמודד, ולא פחות הלקחים אשר הפיק, הופכים את הספר אתהלך לספר חובה, משהו שיש להניח בארון התרופות, לתחוב בתיק כשהולכים לבית חולים, ואפילו לתת מתנה לכל מי שסובבים את החולים ומשפחותיהם

458 עמ'
כריכה רכה.
הוצאת ספרים פלדהיים

מצ"ב הקלטה של סיפורו האישי של אהרון מרגלית ברדיו קול ברמה

מצ"ב  מידע לגבי פירות ט"ו בשבט לשנה זו - הופץ לזיכוי הרבים ע"י הרבנות הראשית

ט"ו בשבט ללא תולעים - הרב משה ויה שליט"א - עברית - גרסה אנגלית

בדיקת פירות ט"ו בשבט הרב לנדאו - כאן

בדיקת פירות כושרות - כאן